תסמונת הבניין החולה - זיהום אוויר פנימי

זיהום אויר במשרדים כסיכון סביבתי

 רק בשנים האחרונות הולכת ומתגלה תמונה מדאיגה למדי על איכות האוויר שאנחנו נושמים בתוך המשרדים עצמם. למעשה, בנייני המשרדים המודרניים מכילים אלפי מזהמים: עובשים ופטריות מרטיבות שנצברת בתוך הבניין ובמערכות המיזוג, חלקיקים מאבק ומעשן סיגריות, נוכחות גז ראדון מהבטון או מהקרקע, עופרת שנמצאת בצבע קירות, אוזון הנפלט ממדפסות ומכונות צילום, רעלים שונים שנפלטים משטיחים ומרהיטים ועוד. כל אחד מהמזהמים הללו מצוי במשרדים בריכוזים נמוכים מאוד. בחינת השפעתו של כל מזהם בנפרד תביא למסקנה, כי השפעתו על איכות האוויר זניחה ואין בנוכחותו כל סכנה. אולם כשבוחנים את סך כל מקורות הזיהום בראיה כוללת ומקיפה ולוקחים בחשבון השפעות הדדיות וסינרגיסטיות של המזהמים השונים, הופך הניתוח למורכב הרבה יותר ובעל השלכות מעוררות דאגה. תוסיפו לכך, שבמרבית מגדלי המשרדים לא ניתן לפתוח חלונות ומסתמכים באופן בלעדי על אוורור באמצעות מערכת מיזוג האוויר, וכך נולדת תופעה של זיהום אוויר בחללים סגורים (IAP – Indoor Air Pollution).

הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מזיהום אוויר במשרדים

כדי להמחיש עד כמה התופעה חמורה, הסוכנות הפדרלית להגנה על הסביבה בארה"ב (EPA) הגדירה את זיהום האוויר בבניינים כאחד מחמשת גורמי הסיכון החמורים ביותר לבריאות הציבור. למעשה, על פי נתוני הסוכנות, הריכוז של חלק מן המזהמים עלול להיות גבוה פי חמישה (!) בתוך הבניין בהשוואה לאוויר שמחוצה לו. לזיהום הזה יש השפעה מיידית על בריאות העובדים: מתופעות מקומיות כמו סחרחורות, בחילות, עייפות, כאבי גרון, יובש בעיניים וכאבי ראש, דרך החמרת מחלות כרוניות כמו אסתמה וכלה בסכנת מוות מסרטן. לא מפתיע, שהתמודדות עם בעיית זיהום האוויר הפנימי נתפסת בארה"ב ובאירופה כמשימה לא פשוטה לאנשי התפעול, ליועצים המשפטיים ולאנשי הכספים.

בארה"ב הוגשו מספר תביעות נזיקין של עובדים כנגד מעסיקיהם על פגיעה בבריאות שנגרמה, לטענת התובעים מזיהום אוויר בסביבת העבודה בישראל הנושא עוד לא מוכר, אולם בדומה למגמות רבות שאנחנו מייבאים מחו"ל, לא מן הנמנע שגם תביעות כאלה יצוצו בקרוב בישראל.

אולם ההשלכות של התמודדות עם זיהום אוויר פנימי לא חייבות להיות דרסטיות, כדוגמת תביעת נזיקין. עצם קיום התופעה מהווה פגיעה משמעותית בחברה. הערכות של מומחים שונים מדברות על פגיעה ממוצעת של כ-2% בפריון העובדים כתוצאה מהעדרויות תכופות מהעבודה, מחוסר שביעות רצון של העובדים ומתחלופה גבוהה שלהם.

כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה?

עלות תיקון הליקויים שגורמים לזיהום האוויר הפנימי אינה מבוטלת, וכוללת בדיקות מעבדה של סוגי הזיהום האפשריים וחיפוש פתרונות אפשריים, בהם צביעה מחדש של המשרד, ניקוי יסודי של מערכות האוורור ומיזוג האוויר, החלפת רהיטים ועוד. במקרים קיצוניים יידרש פינוי זמני של העובדים לכתובת חלופית על מנת לטפל בכל הבעיות. אולם עלות זו היא חד-פעמית, ואינה משתווה לנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מפגיעה קבועה ומתמשכת בפריון העובדים ומן הסיכון שבהגשת תביעות על ידי העובדים.

הדרך הטובה ביותר היא, בדומה לתחומים רבים, מניעה מראש. תכנון נכון של המשרד – משימוש בחומרי גלם, דרך תכנון מערכות המיזוג והתאורה וכלה בכל היבטי רכש הציוד במשרד. במקרים בהם הבניין מתוכנן באופן ייעודי עבור החברה, ניתן לדרוש מהאדריכל וממהנדס הבניין להכניס שיקולים אלה לתוך התכנון המקדים של הבניין ואף להיעזר באנשי מקצוע שמתמחים בתכנון מוטה מניעת זיהום. כאשר המשרד נמצא בבעלות של גורם שלישי, ייעוץ מקצועי לפני שכירת השטח יוכל למפות את הסיכונים האפשריים ולסייע בבחירת המיקום המתאים.
אולם גם משנערכנו לנושא, בין אם באמצעות מניעה ובין אם באמצעות בחינה מדודקת של נכס קיים, ניתן ורצוי להוסיף מערכת בקרה אחר איכות האוויר הפנימי. מערכת בקרה ניהולית מאפשרת ניטור של מוקדים בעייתיים ואיתור תקלות לפני שהן מתרחשות, כמו גם התמודדות עם מצבים כמו תלונות והיעדרויות של עובדים.

התקינה בישראל

יש לציין, כי התקינה בישראל בנושא זיהום האוויר הפנימי נמצאת בחיתוליה. משרד התמ"ת עוקב כיום אחר זיהום אוויר בחללים המשמשים לתעשייה וכן אחר זיהום אוויר פנימי במעבדות, בהן נעשה שימוש יומיומי בחומרים מסוכנים. זיהום אוויר בחללים המשמשים לעבודה משרדית אינו נמצא כיום בפיקוח. עם זאת, צפוי כי בשנה הקרובה הנושא יקבל ביטוי בתקן החדש לבנייה ירוקה מטעם מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה. גם תקן זה יהיה וולונטרי, אולם בניגוד לתקן הקיים, שמתייחס רק לבניינים חדשים, תקן זה יתייחס גם לבניינים קיימים ולאופן בו ניתן להפחית בהם את הסיכונים. ניתן להניח, כי בשנים הקרובות התקן החדש יהפוך לתקן מחייב שיסייע לצמצום משמעותי של הסיכונים לעובדים בבנייני משרדים.

לסיכום...

בשנים הבאות יעלה הצורך של חברות להתמודד עם סוגיית זיהום האוויר בסביבת העבודה המשרדית, נוכח המודעות הגוברת של הציבור לנושא ונוכח דרישות הרגולטור. סוגיה זו משתלבת במסגרת ניהול האחריות התאגידית של החברה, מאחר שהיא נוגעת הן בבריאותו של המשאב העיקרי של הארגון העובדים – והן בעלת השלכות על הביצועים הסביבתיים של הארגון.