האם מזון ארוז בקרטון עלול להיות מסוכן?

הסוכנות הגרמנית להערכת סיכונים (BfR) פרסמה את המסקנות של קבוצת עבודה אשר בחנה את הסיכון מהחומר הכימי di-isobutyl-phthalate המכונה DiBp. לחומר יש השלכות פוטנציאליות בריאותיות והוא נמצא ברמות מדאיגות במזונות הארוזים בקרטון.
 
הסוכנות דיווחה שהחומר נמצא ברמות של עד 5 מ"ג/ק"ג במזונות כמו אבקות שומניות, דגנים טחונים, אורז, תערובות לאפייה ופירורי לחם.
 
ע"פ הדיווח, החומר הוכח כרפרוטוקסי (פוגע ברבייה) ואמבריוטוקסי (פוגע בעוברים) בניסויים בחולדות. אין הוכחות לפגיעה בבני אדם.
 
DiBp נמצא בדבקים לנייר אריזה, בנייר ממוחזר ובצבעי הדפסה. הוא משמש כ- plasticizer (חומר מגמש). בעבר, הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) ביצעה הערכה לגבי החומר di-n-butylphtalate הדומה ל-  DiBp במבנה ובהשפעה הבריאותית. הם קבעו TDI (רמה מירבית לצריכה יומית) של 0.01 מ"ג/ק"ג משקל גוף. על בסיס זה המכון הגרמני ממליץ להגביל את המיגרציה של החומר לרמה של 1 מ"ג/ק"ג במזון ו- 0.5 מ"ג/ק"ג במזון לתינוקות. 
 
הסוכנות ממליצה ליצרני הקרטון להפסיק בהדרגה את השימוש בדבקים המכילים DiBp.
 
חשוב לציין שהתעשייה ואנשי בטיחות מזון עוקבים זמן רב אחרי נוכחות חומרים מגמשים מסוגים שונים בחומרי אריזה פלסטיים. בדרך כלל אין התייחסות לנוכחותם בקרטון. תקן ישראלי 5113 (חומרי פלסטיק ומוצרים ומרכיביהם העשויים פלסטיק, הבאים במגע עם מזון ומשקאות) הוא התקן היחיד בארץ אשר מתייחס ישירות לנדידה של חומרים מסוכנים מחומר אריזה לתוך המזון עצמו. תקן זה חל רק על חומרי אריזה פולימריים, ואינו מתייחס לקרטון.